אני ממליצה בחום על הספר הזה!!!
בהתחלה כשקרתי את העשר פרקים ראשונים חשבתי שזה סיפור משעמם, שזה עוד סתם סיפור שמישהי כתבה, אבל לקראת הפרקים האחרונים הבנתי וראיתי שזה סיפור מיוחד...
סיפור על אהבה, מתח, געגועים, אכזבה...
כדאי לקרוא את הספר כי הספר מותח ומעניין .

פרק שמונה-עשר "פרק סיום"
את פרק זה , פרק הסיום מאוד אהבתי לקרוא...
הכל הסתדר, כל הבעיות נפתרו, הם נשארו לגור בארץ ישראל
וכמו שאומרים

"סוף טוב הכל טוב"

פרק שבעה-עשר "זהות חסויה"
מאוד שמחתי בשביל דורי שבונים לאחיו את הגן....
מאוד התרגשתי כשקראתי זאת ואני סקרנית מאוד לדעת מי הם התורמים....

פרק שישה-עשר " אלטנוילנד שלי"
האלטנוילנד הוא בעצם ארץ עתיקה חדשה שהרצל כתב...
דורי כתב את זה אחריו בניסיון לשכנע את הוריו להישאר בארץ...
לדעתי הוא כתב זאת מאוד יפה

פרק חמישה-עשר "הוא היה פטריוט, אח שלך."
מאוד הזדעזעתי לשמוע מה שכתוב במכתב שאסף- מפקדו נתן לו...
אופיר היה באמת אדם פטריוט, זאת אומרת אדם שמסור למדינתו..
הוא אהב אותה והיה מוכןן להקדיש א החיים שלו למענה, וזה מאוד ריגש אותי...

פרק ארבעה-עשר "פגישה מפתיעה"
מאוד הופתעתי שעמיקם עקב אחריו ואמר לו את כל מה שאמר לו,
מאוד הופתעתי כי הוא קודם כל  הבין את המעשה שלו וכמה הוא חמור,
והוא בא והתנצל בפני דורי וזה היה מעשה מאוד יפ המצדו של עמיקם...
 

פרק שלושה-עשר "תכיר: פרץ וזוהרה ימיני!"
מאוד התאכזבתי כשקראתי שפרץ וזוהרה ימיני קונים את הבית שלהם...
אם זה היה קורא לי אני כמעט בטוחה שהייתי עושה בדיוק את מה שהוא עשה..
אני גם הייתי מנסה לעשות מה שהוא רוצה לעשות, לנסות לשכנע את הוריו להישאר בארץ ישראל...
והשאלה שהוא שאל "מה אני יכול לומר שעוד לא אמרתי?" היא שאלה שגם לי אין תשובה אליה...