אני ממליצה בחום על הספר הזה!!!
בהתחלה כשקרתי את העשר פרקים ראשונים חשבתי שזה סיפור משעמם, שזה עוד סתם סיפור שמישהי כתבה, אבל לקראת הפרקים האחרונים הבנתי וראיתי שזה סיפור מיוחד...
סיפור על אהבה, מתח, געגועים, אכזבה...
כדאי לקרוא את הספר כי הספר מותח ומעניין .

פרק שמונה-עשר "פרק סיום"
את פרק זה , פרק הסיום מאוד אהבתי לקרוא...
הכל הסתדר, כל הבעיות נפתרו, הם נשארו לגור בארץ ישראל
וכמו שאומרים

"סוף טוב הכל טוב"

פרק שבעה-עשר "זהות חסויה"
מאוד שמחתי בשביל דורי שבונים לאחיו את הגן....
מאוד התרגשתי כשקראתי זאת ואני סקרנית מאוד לדעת מי הם התורמים....

פרק שישה-עשר " אלטנוילנד שלי"
האלטנוילנד הוא בעצם ארץ עתיקה חדשה שהרצל כתב...
דורי כתב את זה אחריו בניסיון לשכנע את הוריו להישאר בארץ...
לדעתי הוא כתב זאת מאוד יפה

פרק חמישה-עשר "הוא היה פטריוט, אח שלך."
מאוד הזדעזעתי לשמוע מה שכתוב במכתב שאסף- מפקדו נתן לו...
אופיר היה באמת אדם פטריוט, זאת אומרת אדם שמסור למדינתו..
הוא אהב אותה והיה מוכןן להקדיש א החיים שלו למענה, וזה מאוד ריגש אותי...

פרק ארבעה-עשר "פגישה מפתיעה"
מאוד הופתעתי שעמיקם עקב אחריו ואמר לו את כל מה שאמר לו,
מאוד הופתעתי כי הוא קודם כל  הבין את המעשה שלו וכמה הוא חמור,
והוא בא והתנצל בפני דורי וזה היה מעשה מאוד יפ המצדו של עמיקם...
 

פרק שלושה-עשר "תכיר: פרץ וזוהרה ימיני!"
מאוד התאכזבתי כשקראתי שפרץ וזוהרה ימיני קונים את הבית שלהם...
אם זה היה קורא לי אני כמעט בטוחה שהייתי עושה בדיוק את מה שהוא עשה..
אני גם הייתי מנסה לעשות מה שהוא רוצה לעשות, לנסות לשכנע את הוריו להישאר בארץ ישראל...
והשאלה שהוא שאל "מה אני יכול לומר שעוד לא אמרתי?" היא שאלה שגם לי אין תשובה אליה...

פרק שנים-עשר "פגישות עם גדולי עולם"
מאוד מפתיע אותי שילדים בני גילנו מתעניינים במנהיג דגול שעשה היסטוריה לפני 64 שנים...
הם מתעניינים בזה וכל כך רוצים להשיג את המטרה שלהם..
זה מקסים שדור רוצה לעשות גן על שם אח שלו... 

פרק אחד-עשרה "על מעבר החציה"
עכשיו כאשר מיקה ידעה כמעט את כל האמת על דור, את האמת על עמיקם היא לא יודעת
אם אני הייתי דו , אני הייתי מתלבטת אם לסםר למיקה או לא...
מצד אחד היא חברה של עמיקם ומצד שני הם מדברים והיא מבינה אותו...
 

פרק עשירי "לא במקרה הגעת לכאן"
אני חושבת שהשומר מאוד נחמד.. שומר שאין אותו בכל בית ספר..
כל הכבוד לשומר שהוא עזר לו...
 

פרק תשיעי  "ואתה אמרת שזה לא מדבק!"
מאוד התרגשתי, מיקה ראתה והבינה את סיפור החיים של דור שבכלל לא חשבה שזה כך...
אני רואה שינוי גדול, זאת אומרת שבהתחלה הוא לא דיבר איתה חצי שנה ופתאום היא באה אליו...
שמחתי לקרוא שכשהוא היה חולה היא דאגה לו..
 

פרק שמיני "כאב ברך וכאב לב"
מאוד הופעתי, לא ידעתי שגור ועמיקם יודעים שדור יודע עליהם, על מה שעשו...
מאוד כאב לי לקרוא שהוא קיבל מכה מאוד חזקה בברך..
מאוד הסתקרנתי לראות מה הרצל אומר לדור ומה דור עונה לו....

פרק שביעי " העיקר לא לרעוד"
 מאוד הופתעתי מעמיקם שהוא התנהד כרגיל, אם אני הייתי עושה את זה אני בטוחה שמשהו בי היה משתנה.... כשקראתי שהמנהלת רוצה לדבר עם דור מאוד דאגתי ולא ידעתי מה היא רוצה לומר לו..
אני בטוחה הוא צריך לספר את זה למישהו ולדעתי הוא בחר בדרך נפלאה לספר זאת, דרך "המדור של דור".... 

"המדור של דור"
אהבתי מאוד לקרוא את פרק זה...
אני חושבת שדור עשה את הצעד הנכוון,
ועקב פרק זה גיליתי עוד פרטים על דור שלא ידעתי בעבר...

פרק חמישי "מבחן האומץ",
מסופר על ילדה יפיפייה (כמו שיש בכל כיתה..) והוא אהב אותה, אבל היא אהבה מישהו אחר את עמיקם...
זה קורה תמיד, גם אם זה בסדרות, סיפורים או בחיי היום-יום...
כשראה את עמיקם מעל גשר גבוה עם ילד מחבורת הכנופיות ושמו גור, הוא שמע אותם מדברים,
וגור אמר לעמיקם שאם הוא רוצה להתקבל לחבורת הכנופיות הוא חייב לעבור את מבחן האומץ,
ומבחן האומץ היה לזרוק אבן בין שני מכוניות מהגשר, אם הוא יצליח הוא יתקבל לכנופייה.
כאשר הוא זרק את האבן זה פגע במכונית, האנשים שהיו במכונית נפגעו והם פונו לבית החולים...
כקראתי את זה, אני נרתעתי לא חשבתי שהוא או כל אחד אחר מסוגל לעשות כזה דבר...
אם אני הייתי עושה את זה, זה היה על מצפוני כל החיים שבגללי אנשים הלכו לבית חולים ונפצעו..

 

בפרק השלישי- "פגישה ראשונה עם מלך ההר",
מאוד הזדהתי עם דורי ולא הבנתי אך הוא לא עשה זאת עד עכשיו, איך הוא לא בדק מי "השכנים" של אחיו, הוא הלך וראה שלשל המצבות יש אותו תבנית- שם, שם משפחה, בנו של מי הוא היה , המקום והזמן שהוא נהרג......  היה עצוב לי לקרוא שהשנים שהם נולדו כה קרובים לשנים בהם הם מתו......
כשהוא הלך והגיע לפסגת ההר, פתאום הוא ראה מצבה שחרוט עליה השם "הרצל",
ודורי הסתקרון מאוד ולאט לאט הוא נזכר מי היה הרצל, למה הוא כל כך חשוב שקברו אותו בפסגת ההר, מה הוא עשה שהחשיבות שלו כל כך גבוהה?..........
זה מאוד עצוב שהמציאו את הרפואה רק לאחר שהרצל מת, הוא היה בן אגדם שכל כך תרם למדינה, והמדינה הייתה כל כך חשובה לו שחבל שאיבדנו אותו......
זה מקסים איך שהוא נקשר לאדם שלא הכיר לפני כן, ורק שמע עליו בהרצאה ובאחד משיעורי היסטוריה...
לפי דעתי כל אזרח במדינת ישראל צריך לדעת מי היה הרצל, ומה הוא עשה...

בפרק השני- "לא עושה חשבון",
אני נזכרתי בלימודים שלי, בבית ספר שלי, בשיחות האישיות שלי עם המורה, וביום הורים.
גם אני בדיוק כמוהו הייתי לחוצה לפני השיחות האישיות עם המורה, מה יגדו אליי? זה דברים טובים? דברים לא טובים?
אבל אני עברתי את זה...
ואני חושבת שאין לו ממה לחשוש!

פרק ראשון...

הזדהתי מאוד עם דורי...

גם אם היו אומרים לי שאני צריכה לטוס לארץ אחרת, לעזוב את הארץ אני הייתי מתנגדת.

הייתי צריכה לעזוב הכול, חברים, משפחה...

זה לא קל להיות בארץ אחרת, שאני לא מדבר/ת בשפה שלהם, שאני לא מכירה אנשים, אני לא מכירה את המנהגים שלהם- חגים שלהם, מה אסור ומה מותר...

אני חושבת שההורים שלו לא עשו החלטה טובה וחנוכית, גם אם קשה, וקשה למצוא דרכי התמודדות צריך להמשיך ולנסות להתמודד עם זה, לא לוותר בקלות! ולדעתי זה לא משנה לאיזה מקום הם יעברו, הם לא יוכלו לברוח מהמציאות, הם תמיד יזכרו בזה......