פרק ראשון...
הזדהתי מאוד עם דורי...
גם אם היו אומרים לי שאני צריכה לטוס לארץ אחרת, לעזוב את הארץ אני הייתי מתנגדת.
הייתי צריכה לעזוב הכול, חברים, משפחה...
זה לא קל להיות בארץ אחרת, שאני לא מדבר/ת בשפה שלהם, שאני לא מכירה אנשים, אני לא מכירה את המנהגים שלהם- חגים שלהם, מה אסור ומה מותר...
אני חושבת שההורים שלו לא עשו החלטה טובה וחנוכית, גם אם קשה, וקשה למצוא דרכי התמודדות צריך להמשיך ולנסות להתמודד עם זה, לא לוותר בקלות! ולדעתי זה לא משנה לאיזה מקום הם יעברו, הם לא יוכלו לברוח מהמציאות, הם תמיד יזכרו בזה......
היי לינוי
השבמחקקודם כל אני חייבת לציין שהתיחסותך לפרק הראשון מרתקת ומרגשת. ניכר החיבור שלך לדמותו של דורי. אך האם אפשר לנסות ולהבין גם את הוריו של דורי שאיבדו את היקר להם מכל?
מה את חושבת על כך?